למה ירדנו?
על ירידת הפועל נוף הגליל מהליגה הלאומית לליגה א'
ירדנו.
אחד הדברים שהכי חששנו מהם קרה. הפועל נוף הגליל ירדה לליגה א.
הרבה דברים יש לעלות על הכתב. ממה מתחילים?
נתחיל מהסוף - משחק גורלי בבית מול הפועל עכו. האוהדים הגיעו. השחקנים פחות.
בתחילת המשחק עלינו בטירוף. דקה 5 - אנס דבור מרים כדור חופשי משמאל, דולב אזולאי נוגח לרשת. היציע בשמיים. עוד גול אחד נשארים בליגה.
אבל אז חזרנו לכדורגל הרע ששיחקנו העונה. פס אחורה, ועוד פס אחורה, פס לרוחב ושוב לרוחב.
ואם כבר משחקים קדימה, אז זה כדור ארוך ומיד מאבדים את הכדור.
אלו הם חיינו בזמן האחרון. והנה בא האסון.
אנחנו אלופים בלשחק לרוחב ואחורה. בשום פנים ואופן לא קדימה.
כדורים ארוכים זה לא כדורגל. זה כדורגל חובבני. מתאים לליגה א. מי שמשחק כדורגל של ליגה א, שלא יתפלא שהוא מגיע לשם.
על הניהול המקצועי ולמה הגענו לליגה א, נרחיב בהמשך.
כדי להבין איך הגענו למצב הזה, אולי כדאי לבדוק את עצמנו אחורה. אז נלך הרבה אחורה.
קצת היסטוריה - הפעם האחרונה שהפועל נוף הגליל (אז הפועל נצרת עילית) הייתה שייכת לליגה א' צפון היתה בעונת 1998/99.
ליגה של 16 קבוצות. הפועל רעננה עלתה מהמקום הראשון עם 62 נקודות. אנחנו מהמקום השני עם 58 נקודות. 9 נקודות יותר מהפועל איכסל שבמקום השלישי.
ניצחון במחזור הסיום 6:2 באצטדיון גורג' מיני על מכבי עפולה. ליגה א' היתה באותה עונה ליגה שלישית.
עונה לאחר מכן, 1999/2000 עלינו לארצית, שהפכה לליגה השלישית בעקבות הקמת ליגת העל. סיימנו במקום ה9 מתוך 12.
עונה לאחר מכן, 2000/1, שוב אכזבה. נשארנו בליגה וסיימנו במקום ה10 עם 41 נקודות, שזה 2 נקודות יותר ממכבי אשקלון שירדה עם 39 נקודות.
בעונת 2001/2 עלינו מהליגה הארצית (השלישית) לליגה הלאומית (השניה) ביחד עם הפועל ירושלים. בעונת 2002/3 תחת ירון הוכנבויים סיימנו במקום ה4 בליגה הלאומית.
עונה לאחר מכן (2003/4) עלינו לראשונה לליגת העל תחת מוטי איווניר. בעונה הראשונה בליגת העל (2004/5) סיימנו במקום החמישי ועונה לאחר מכן (2005/6) ירדנו חזרה ללאומית.
נפילה ראשונה - הירידה מליגת העל היתה טראומה. גיא לוי הובא לעמדת המאמן (עונת 2006/7 בליגה הלאומית) אך היה מרוכז בעבודתו בנבחרת האולימפית והלך הביתה בתחילת דצמבר 2007.
אורי גרופר אימן כחודש ולאחר התבוסה 7:0 להפועל באר שבע בגביע הטוטו מונה ירון הוכנבויים. הקבוצה סיימה את העונה באמצע הטבלה. מקום 7 מתוך 12.
בעונת 2007/8 ירדנו מהליגה הלאומית לליגה הארצית (אז הליגה השלישית). יש במשותף בין סגנון המשחק של הקבוצה באותה עונה לסגנון ששיחקנו העונה. התוצאה זהה. ירידת ליגה.
ירון הוכנבויים שיחק אז 4-3-3. כאשר 3 השחקנים בקישור הם קשריים אחוריים (עמדה 6), והחלוצים, 2 בכנפיים ואחד חלוץ 9 מרכזי. ואיך יגיעו הכדורים מהקישור האחורי להתקפה?
אמצע שדה לא היה לנו, אז היו הרבה כדורים ארוכים. מה שנקרא "בום בום". הרבה כדורים ארוכים בלי כתובת. כל כדור ארוך הולך לאיבוד. ככה לא מבקיעים ולא מנצחים. מזכיר משהו מהעונה הנוכחית. הרבה כדורים ארוכים בלי כתובת. מתכון לירידת ליגה.
ירון הוכנבויים הלך הביתה במחזור ה12 (לאחר הפסד ל... הפועל עכו. 0:2 בבית). המאמן שהחליף אותו - עופר מזרחי, לא הביא לשינוי והקבוצה ירדה לליגה הארצית, הליגה השלישית.
עונת 2008/9 היתה האחרונה שלנו בליגה השלישית - אז הליגה הארצית. תחת דני גולן עלינו חזרה לליגה הלאומית. את הסיבוב השני סיימנו במקום ה4, במרחק 4 נקודות מהפסגה, אבל סיבוב שלישי נוראי גרם לנו לסיים במקום ה7. באותה עונה בוטלה הליגה הארצית ו7 המקומות הראשונים עלו. גם אנחנו.
עונת 2009/10 בליגה הלאומית התחילה טוב עם כדורגל נהדר תחת דני גולן. דני גולן פוטר לאחר המחזור ה13 כשהקבוצה במקום השלישי. ככה זה שמעדיפים מגן ימני אחר על פני עמירן אלפסי, הבן של המנכל דאז, אלי אלפסי.
הקבוצה תחת אלדד שביט סיימה במקום ה7 - הראשונה בפלייאוף האמצעי.
ואז הגיע גיל ברעם - הפועל נצרת עילית היתה בחובות כבדים של כ5 מיליון שקלים. בתחילת עונת 2010/11 אלי אלפסי הלך הביתה ומונה במקומו גיל ברעם.
גיל ברעם חתם על הסדר נושים להחזרת החובות תחת נאמן, ובמקרה כזה הורדו לקבוצה 9 נקודות ליגה. בסיבוב הראשון צברה הקבוצה 8 נקודות ועקב הורדת 9 הנקודות הקבוצה פתחה את הסיבוב השני עם מינוס נקודה. לך תישאר בליגה. הקבוצה לא יכלה לעמוד בחוזה השמן של ירון הוכנבויים שנחתם בתקופת אלי אלפסי. ירון הוכנבויים עזב אחרי המחזור ה9. במקומו מונה מאמן הכושר, אהוד בן שושן.
חרף הורדת 9 הנקודות הצליחה הקבוצה להישאר בליגה ולסיים במקום ה14. עונה לאחר מכן (2011/12) אהוד בן שושן המשיך כמאמן ראשי, ועקב החשש לרדת ליגה, הוחלף לקראת סיום העונה בדני גולן שהציל את הקבוצה מירידה.
בעונת 2012/13, תחת הסדר נושים ותקציב מינימום הצליח דני גולן להאבק על עליית ליגה תוך כדורגל נהדר. בסיום העונה הסדירה (מחזור 30) סיימנו במקום ה2 שמוביל לליגת העל בהפרש של 5 נקודות מהפועל רעננה. במשחק במחזור ה34, תחת 3000 אוהדים מקומיים בגרין, הובלנו 0:1 בתחילת המשחק ורעננה הפכה ל3:1 בדקות הסיום. רעננה העפילה באותה עונה לליגת העל. אנחנו סיימנו במקום השלישי. חשוב לזכור כי מהנצחון בדרבי 1:2 על אחי נצרת במחזור ה25 ועד מחזור הסיום (היו 37 מחזורים באותה עונה), בכל משחק בית היו לפחות אלף צופים. ככה זה שיש מה לראות. כדורגל סוחף במגרש שווה הרבה אוהדים ביציע.
אבל היו כאלה שחשבו שדני גולן לא צריך להמשיך. בעונת 2013/14 מונה אלדד שביט וסיימנו במקום ה8 של הפלייאוף העליון. הכדורגל לא היה כל כך טוב, ואחרי תבוסה ביתית 6:1 להפועל רמת גן בפלייאוף היה ברור כי אלדד שביט לא ימשיך.
בשלושת העונות הבאות הקבוצה היתה עמוק בתחתית. בעונת 2014/15 תחת שמעון הדרי ואחר כך עופר טלקר סיימנו במשחקי המבחן, שם עברנו את נשר. בעונת 2015/16 תחת עופר טלקר ואחר כך רפי בוסקילה ושמעון הדרי הצלחנו לבסוף להנצל ממשחקי המבחן וסיימנו במקום ה13. בעונת 2016/17 אימנו במועדון רפי בוסקילה ולאחריו עידן בראון, מוטי קריספיל ולבסוף יוסי זוזוט. הצלחנו להישאר בליגה לאחר ניצחון בהארכה במשחק המבחן על מ.ס. כפר קאסם.
שוב נסיקה - בתחילת עונת 2017/18 הבינו שאם הקבוצה תמשיך להיות באזור משחקי המבחן היא תרד ליגה. היה צריך להתוות דרך מקצועית.
לשם כך מונה רועי כהן כמנהל מקצועי לצד ירון הוכנבויים כמאמן. את עונת 2017/18 סיימנו במקום ה7 בפלייאוף העליון. בעונת 2018/19 פספסנו את העלייה לאחר שהיינו כבר בפער של 10 נקודות על המקום השלישי ובסוף סיימנו במקום ה3 לאחר שהפועל עפולה "פתחה" רגליים במשחק מול הפועל כפר סבא, מגול שהובקע בדקה ה97. אירוע שקשה לנו לסלוח לעפולה עד היום.
בעונת 2019/20 ירון הוכנבויים עזב, איתי מרדכי מונה במקומו למאמן. איתי מרדכי ורועי כהן לא שידרו על אותו גל והקבוצה סיימה בפלייאוף התחתון, במקום ה11. הרחק ממשחקי המבחן.
בעונת 2020/21 ירון הוכנבויים חזר לקבוצה ועם רועי כהן שהמשיך בתפקיד המנהל המקצועי הקבוצה קצרה הצלחה אדירה. זכייה בגביע הטוטו ועליה לליגת העל מהמקום הראשון.
דרוש ניהול מקצועי - היה מי שחשב שבעונת 2021/22 בליגת העל אין צורך במנהל מקצועי. רועי כהן לא מתאים לליגת העל? סבבה. תביאו מישהו אחר.
כל יושבי היציע הבינו שכשירון הוכנבויים שיחק בקו 5 הקבוצה לא תפקדה וחייבים לעבור לקו 4. כולם הבינו חוץ מירון הוכנבויים. ירון הוחלף בינואר בשי ברדה שניסה לתקן, אבל הקבוצה נשרה חזרה לליגה השניה - הליגה הלאומית. אם רוצים לקבל הסבר למה הקבוצה נכשלה מקצועית אפשר לראות את מה שאירע בחלון העברות בינואר 2022. בדרך כלל חלון העברות נועד למקצה שיפורים. מחליפים מספר שחקנים בודדים. נוף הגליל שיחררה בינואר 12 שחקנים (!!) והחתימה 11 שחקנים חדשים (!!). מראה על אובדן דרך מקצועי.
עונת 2022/23 היתה קטסטרופלית עוד יותר. בעונה זו שיחקו בקבוצה בסך הכל 50 שחקנים (!!). מהם 6 שוערים. זה מצב קיצוני של אנרכיה מקצועית וניהולית, המייצג יותר מפי שניים מגודלו של סגל בריא ונורמלי. המועדון תיפקד כתחנת רכבת ולא כקבוצת כדורגל. בחלון העברות בינואר 2023 שוחררו 10 שחקנים והוחתמו 15 שחקנים חדשים, 7 מהם ביום העברות האחרון. מטורף. שלומי דורה אימן ב5 המחזורים הראשונים, ירון הוכנבויים אימן עד אמצע ינואר. ברור שגם בעונה הזאת היה חסר מישהו שיתווה דרך מקצועית למועדון. או בקיצור - מנהל מקצועי.
המזל שלנו - שמוטי איווניר הוחתם בתחילת פברואר ממש בסיום חלון העברות. איווניר חיפש את ההרכב המתאים ואחרי 4 תבוסות רצופות (שלישייה מול הפועל פ"ת, רביעייה מול מכבי יפו, שלישיה מול הפועל כפר סבא וחמישיה מול בני יהודה) מוטי איווניר מצא את ההרכב הנכון. 7 נצחונות ב9 המשחקים האחרונים (כולל במשחק המבחן מול כפר שלם) הביא לנס. הקבוצה נשארת בלאומית.
בתחילת עונת 2023/24 מוטי איווניר הוא זה שהתווה את הדרך ואם תרצו בנוסף למאמן היה סוג של מאמן מקצועי. הקבוצה שנבנתה בצלמו ובדמותו סיימה במקום הרביעי עם הישג היסטורי של חצי גמר גביע המדינה. הוא ידע בדיוק באיזה מערך הוא מתכוון לשחק (5-3-2) והביא את השחקנים שמתאימים למערך. אשכרה מנהל מקצועי.
הבעיה שבעונה שעברה (2024/25) לא נתנו לו לבנות קבוצה כפי שהוא האמין בה והנחיתו לו שחקנים. 12 שחקנים הגיעו בתחילת 2024/25. בחלון העברות בינואר 2025 שוחררו 7 שחקנים, מהם 5 שבאו בתחילת העונה. 14 שחקנים הובאו בחלון העברות בינואר 2025. רק 3 מהם המשיכו לעונת 2025/2026. אי אפשר להחליף את כל הקבוצה כל חצי עונה. זו לא התנהלות נורמלית!
בסיום המשחק עם נורדיה בתום העונה שעברה הבטיח רונן פלוט כי יפיקו לקחים ויבצעו שינויים. באמת?
המאזן של אורי גוטמן בעונה שעברה בליגה היה עלוב למדי. 2 ניצחונות (על רמת השרון ועפולה), 5 תיקו ו5 הפסדים. כבשנו 7 שערים (ב12 משחקים) וספגנו 12. היה ברור לכולם שאסור לאורי גוטמן להמשיך. אבל הוא המשיך. כי יש לו חוזה. במחזור ה3 אחרי התבוסה 4:1 למכבי הרצליה הוא הלך הביתה. אנחנו נשארנו בליגה בעונה שעברה (די בקושי) רק בגלל שעפולה ואום אל פאחם היו הרבה יותר גרועות מאיתנו. אז למה אורי גוטמן המשיך?
מי שחזרו לצוות המקצועי בתחילת העונה הם מאמן הכושר שרון כץ, מאמן השוערים אריק שמואלי והפיזיותרפיסטית אפרת גורן וחנון. כשהיינו בליגת העל (2021/22) היתה ביקורת על הכושר הלקוי של השחקנים. מאמן הכושר היה שרון כץ. בעונה שעברה הצוות הזה ירד ליגה עם עפולה. בשביל מה הביאו את הצוות הזה לנוף הגליל? שיורידו גם אותנו ליגה? זה נקרא "הסקת מסקנות"?
אחרי שפיטרו את אורי גוטמן הוחלט להביא את אלון זיו. אלון זיו נשאר בליגה בעונה שעברה כי מכבי יפו היתה פחות גרועה מנוף הגליל ומעפולה ואום אל פאחם שירדו. מכבי יפו תחתיו לא הציגה כדורגל גדול. בגלל זה הוא פוטר משם בתחילת העונה. תחת אלון זיו יפו השיגה נקודה מארבעה משחקים העונה. איציק ברוך שהחליף אותו השיג 50 נקודות. מכבי יפו סיימה במקום ה9 עם 51 נקודות, 14 יותר מנוף הגליל שירדה. רחוקים מאוד מהתחתית. איציק ברוך העיף את מכבי יפו למעלה. כך עשה העונה גם אלכסנדר גרנובסקי בעפולה. כזה היה מוטי איווניר אצלנו בעונת 2023/24 (7 נצחונות מ9 המשחקים האחרונים). אלון זיו שלא הרשים ביפו, לא בעונה שעברה ובטח שלא העונה, הוחתם אצלנו. למה?
שיטת המשחק של אלון זיו (שלצערנו המשיכה גם אצל העוזר שלו, לירן פינטו) הסבירה בדיוק למה אנחנו בתחתית. משחקים לרוחב, ואז אחורה. ושוב אחורה. כשמשחקים אחורה, הפוך מהכיוון שאליו צריך לתקוף לא מבקיעים שערים. גם לא מאיימים על השער. כשמחליטים לשחק קדימה אז זה רק כדורים ארוכים שמיד מובילים לאיבוד כדור. ככה לא מגיעים למצבים. ככה לא מבקיעים. ככה לא מנצחים. פלא שאנחנו בתחתית?
לאחר הפיטורים של אלון זיו הוא התראיין ב"שיחת היום" ב9.2.2026 וטען כי גיל ברעם בנה את הקבוצה. גיל ברעם שעלה לשידור אחריו כעס מאוד על כך. הוא טען שאלון זיו הביא ארבעה חמישה שחקנים, לדוגמה הביא את איסק נורטי ושחרר אותו ושאל למה אלון זיו ניצח ב3 משחקים מתוך 18. עוד טען גיל ברעם להפועל נוף הגליל אין סגל בין החמישה קבוצות אחרונות בליגה. מסכימים. עם סגל כזה ומאמן אמיתי על הקווים הקבוצה היתה צריכה לסיים בפלייאוף העליון.
הבעיה שהקבוצה השנה היא אוסף של שחקנים טובים, שאין כל קשר בינהם. קבוצה לא מחוברת. גם בעונה שעברה הקבוצה לא היתה מחוברת וגם בעונת 2022/23 הקבוצה היתה לא מחוברת.
וממה זה נובע?
מנהל מקצועי בוחר את המאמן המתאים, את השיטה שבה אמור להשתמש המאמן ואת השחקנים המתאימים לשיטה. מוטי איווניר היה גם מאמן ואם תרצו גם מנהל מקצועי בעונת 2023/24. שם היתה הצלחה. בשלושת העונות האחרות (2022/23 שהתסיימה במשחק מבחן, 2024/25 שהסתיימה גם במשחק מבחן ו2025/26 שהסתיימה בירידה) היה מאמן שבנה את הקבוצה, אבל גם גיל ברעם הביא שחקנים שהוא ראה נכון להביא אותם. הוא לא אמור להיות מנהל מקצועי. אי אפשר להביא שחקנים שאין קשר בינהם ולנסות למצוא אולי יש שיטה שתצליח לחבר בינהם. אין פלא שהקבוצה היתה לא מחוברת!
בגלל שהקבוצה לא מחוברת מחליפים הרבה שחקנים בחלון העברות של ינואר. 11 שחקנים חדשים בינואר 2022, 15 שחקנים חדשים בינואר 2023, 14 שחקנים חדשים בינואר 2025. זו לא התנהלות נורמלית!
השאלה אם בעונה הבאה יהיה דרך למועדון. מנהל מקצועי מתווה את הדרך המקצועית של הקבוצה.
יהיה מנהל מקצועי? נמצא עצמנו חזק למעלה. לא יהיה? נמשיך להתברבר. גם בליגה א'.
בעלים פרטיים - גיל ברעם טען בראיון בשיחת היום ב9.2.2026 (לאחר הפיטורים של אלון זיו) כי הקבוצה בתחתית "כי אין בעלים פרטיים".
להפועל עכו (שהיו רחוקים 2 גולים מירידת ליגה) יש בעלים פרטיים. צחי נקש בראיון לOne אומר: "אבל יש גבול לכמה שאפשר להשקיע". עם כל ההשקעה שלו, הם כמעט ירדו ליגה. למזלו ולמזלם של עכו, אנחנו אחרי הגול של דולב אזולאי חזרנו לשחק לרוחב ואחורה במקום קדימה.
חשוב לזכור שהקבוצה היא עמותה ציבורית. ברגע שיבוא רוכש מהעמותה, הקבוצה הופכת לקבוצה פרטית. ועדת התמיכות של העירייה לא תוכל לאשר יותר תקציבי ענק של מליוני שקלים אלא סכום זניח לפי חוק הספורט.
קבוצה שמחליפה כל כך הרבה שחקנים בחלון העברות בינואר (11 בינואר 2022 בליגת העל, 15 בינואר 2023, 14 בינואר 2025) מוציאה הרבה כסף. ובטרום עונה מחליפה שוב את רב הקבוצה. כל זה עולה כסף. אם המועדון רוצה להמשיך להחליף כל כך הרבה שחקנים כל חצי שנה צריך בעלים פרטיים מאוד עשיר. מאודדד עשיר! לא בטוח שאחד כמו יענקלה שחר (שהשקיע העונה 115 מיליון השנה במכבי חיפה) מספיק. במקום להפוך לתחנת רכבת ולהביא שחקנים מכל הבא ליד בלי שום מחשבה צריך לנהל הכל בצורה מאוזנת.
אנחנו בעד מישהו שיזרים כספים למועדון. אף בעל ממון לא ירצה להשקיע במועדון שבשנים האחרונות רובו בתחתית ושמבזבז כסף ומחליף כמות גדולה של שחקנים כל חצי עונה.
ב2017 גיל ברעם קיבל החלטה נכונה. למנות מנהל מקצועי (אז הוא מינה את רועי כהן). הקבוצה היתה במגמת עליה (עד לעלייה לליגת העל באמצע 2021). זה פינה לו מקום להתעסק בדברים החשובים. אז גם באו ספונסרים. כשהקבוצה מצליחה הרבה יותר קל למצוא ספונסר.
איזה בעל ממון ישקיע עכשיו כשהקבוצה בכל עונה נמצאת בתחתית?
צריך למנות מנהל מקצועי שידע לבחור את המאמן הנכון, השיטה הנכונה, והשחקנים המתאימים לשיטה. הצלחה במגרש תוביל בעלי ממון גם להשקיע בקבוצה.
אוהדים - פעם היו מלווים את הקבוצה מאות. בשנים האחרונות מספרם הומעט.
אם רוצים שוב למלא את היציע חשוב להבין מה עובר על האוהד. האוהדים השרופים תמיד יבואו. לא משנה כמה "תחרבנו לנו על הראש", תמיד נגיע. תמיד נפקוד את היציע ונעודד. לא משנה באיזה ליגה, בכל מקום ובכל זמן.
אי אפשר לצפות מאוהד לבוא לראות קבוצה שנלחמה על חייה ב5 שנים האחרונות (מלבד עונת 2023/24). אף אוהד חדש לא יבוא לסבול. ב2012/13 כשכמעט עלינו ליגה עם דני גולן, היציע התמלא. כשיש כדורגל טוב, אנשים באים לראות.
ועוד לגבי החוויה של האוהד. לא מעט פעמים אוהדים באים לחנות בחניה של האצטדיון, ומקבלים מתנה מהעירייה - דוחות. עד כדי כך הגיע המצב שהבעלים של טבריה (אריה קלמנזון), ששיחקו העונה באצטדיון, לא רצה לשחק אצלנו העונה כי גם הוא קיבל דוח. במקום לעמוד בצד עם פנקס דוחות, עדיף שהפיקוח העירוני יסייע ויכוון את האוהדים לחניה. מישהו לא חונה כחוק? תעירו לו. לא יכול להיות שכל האוהדים עברייני תנועה. לא מוסיף לחוויה של האוהדים לבוא לאצטדיון.
נקווה שהשנה באמת יפיקו לקחים ויסיקו מסקנות. לא בדיבורים. אלא במעשים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה